1. גורמים פיזיולוגיים:

קשורים לאופן שבו המוח שלך עובד ולתפקודים הניהוליים שלו.

אם יש לך הפרעת קשב וריכוז, את עשויה להתמודד עם אתגר גדול יותר בעשיית דברים בזמן.

גורמים אלה מושפעים גם מסגנון החיים שלך, הסביבה, והיכולת להתמודד עם הסחות דעת.

2. גורמים פסיכולוגיים:

קשורים לדימוי והערכה עצמית, חרדה, ופרפקציוניזם.

גורמים אלה משפיעים על האופן שבו את תופסת את עצמך.

הם גם משפיעים על היכולת שלך לשפר ריכוז ולהתמיד במשימות.

איך לשפר את הציפיות שלך:

• זהי וטפלי באמונות המגבילות שלך – שימי לב למחשבות כמו "אני לא מסוגלת" ואתגרי אותן.
• חזקי את תחושת המסוגלות שלך – זכרי הצלחות קודמות והשליכי אותן על המשימה הנוכחית.
• תיאמי ציפיות עם עצמך – תכנני לטוב ביותר אך צפי גם לאתגרים בדרך.

איך להגביר את הערך של המשימות שלך:

• השתמשי בדמיון מודרך – דמייני איך יראו החיים שלך אם תבצעי את המשימות בזמן.
• הגדירי לעצמך גמול בעל ערך – תני לעצמך פרס משמעותי על ביצוע המשימה בזמן.
• צרי תחרות בריאה – שתפי חברות ביעדים שלך ויצרי אלמנט של תחרות.
• התמקדי בעיסוקים משמעותיים – מלאי את חייך בפעילויות בעלות ערך אישי גבוה עבורך.

איך להפחית את האימפולסיביות שלך:

• וודאי שהמטרות שלך מוגדרות וכתובות – הגדירי בבירור את היעדים שלך ואת השלבים להשגתם.
• עבדי בסביבה מופחתת גירויים – צמצמי הסחות ועבדי במקום שקט ומסודר.
• עבדי בזמנים מוקצבים – נסי את שיטת פומודורו (45 דקות עבודה, 15 דקות מנוחה).
• זהי את הגורמים שמסיחים אותך ביותר – נטרלי טלפונים, רשתות חברתיות ואנשים שמפריעים לריכוז שלך.

איך לצמצם את העיכוב:

• פרקי משימות גדולות לחלקים קטנים – צרי יעדים קטנים יותר עם מועדי סיום קרובים יותר.
• תגמלי את עצמך על הישגים קטנים – תני לעצמך פרסים קטנים על השלמת כל חלק במשימה.
• צרי דדליינים מלאכותיים – קבעי לעצמך מועדי סיום מוקדמים יותר מהנדרש.
• עבדי עם תוכנית עבודה מסודרת – חלקי את העבודה לשלבים עם לוחות זמנים ברורים.